בשני זוזים של כסף ובשלשלאות ברזל הובילני אל פתחי מקדשו של זה האל אשר שיסה עמו בדופי, בחירוף ולהבות וקיבץ אדם מתוך פזורה אל תוך כבשן הגלויות
לא נותרתי איש-עולם ונלקחה הנחמה כאשר דודיי נפלו הם ארצה, מקדשים האדמה וכל אביון דורש צביון ומחטיף מהלומה על חומותיך עיר דוד אתקין לך מרגמה
כי משנאת אחים נבראתי משאון המרכבות מהרעל שבמים ומאש המלחמות
עם בוא אחיי נולד הדור אשר מאס ברפש מילא הביב את זה הים, עלו מימיו עד נפש אך בני כלאיים, בני אלפיים, מה להם ולעולם כל שנועדנו זה לדעת שהגורל חותם בדם
אם לנצח נאכל חרב אז לנצח נתחתן עם כלה שחורה כפיח, ועם תן רעב רוטן אדם קטן כמוך, יבלע בבטן לוויתן השם ישבור הסטטוס קוו וישליכהו לכבשן
כי משנאת אחים נבראתי משאון המרכבות מהרעל שבמים ומאש המלחמות
מניף את הפטיש למעלה, וחובט אל הסדן אותו נפח בצלם אל, משחיז עמו אל תוך כבשן אך לא נצא מסדנתו אלא בארונות קבורה כך הובטחת לנו, ארץ זבת מרה שחורה
כי משנאת אחים נבראתי משאון המרכבות מהרעל שבמים ומאש המלחמות אשרי כרעיה של הארץ אשרי גפרור מסך עשן מושך אני את השרשרת ואת כולכם, אל תוך כבשןTeksty umieszczone na naszej stronie są własnością wytwórni, wykonawców, osób mających do nich prawa.
